תקנה 1(א) לתקנות המכס (הערכת טובין) התשל"א-1970
"בעל טובין אשר כולם או מקצתם חבי מכס, לפי ערך, ימסור לגובה המכס עם הרשימון הצהרה, בטופס שהורה המנהל, בדבר אותם טובין, אלא אם הורה המנהל אחרת."

סעיף 27 לפקודת המכס
"המגיש רשימון חייב להשיב על כל שאלה בנוגע לטובין הנקובים בו, אם נדרש לכך על ידי גובה המכס או פקיד – מכס אחר."

סעיף 134(א) לפקודת המכס
"המנהל רשאי להתקין תקנות להפעלת הסעיפים 129 עד 133ט, ובייחוד כדי לחייב כל אדם הקשור ביבוא טובין לישראל לספק למנהל, בצורה שידרוש, כל ידיעה הנחוצה לדעתו, בשביל הערכה נכונה של הטובין וכן פנקסי – חשבונות וכל תעודה אחרת המתייחסים לקניית הטובין, ייבואם או מכירתם על ידי אותו אדם."

היבואן הוכיח, אם נדרש לעשות זאת, שהטובין אכן נמכרים במחיר שהוצהר עליו כמחיר העסקה וכי שער הריבית המוצהר, אינו עולה על הרמה המקובלת בעסקאות דומות במדינה שבה ניתן המימון, בעת שנעשה הסדר המימון.

לידיעתך, אי צרוף של "תצהיר יבואן להצהרת יבוא" ייחשב כהצהרה על תשובה שלילית לשאלות אלו